פעם ישבת בו בכית וצחקת 
וקולך שהדהד בקירות הלבנים 
לא נשאר כאן אחרי שהלכת 
וגם אין לי מילים לתאר לך 
כמה כואב לי להיות רק אחד 
אם לא איתך אז לבד 

מביטה על סיכה ששכחתי 
פעם אספה את שערי השחור 
ועכשיו היא פוצעת אותך 
לא נותנת לשכוח הכל רק לזכור 
וגם אין לי מילים לתאר לך 
כמה קשה לי להיות רק אחת 
אם לא איתך אז לבד 

אהובי, צל כבד מכסה את פניך 
לא נוכל את הזמן להחזיר לאחור 
אהובי, נעלמה לי הדרך אליך 
והיכן שנהיה לא נצליח לזכור 
ואתה שראית אותי בעיניך 
אל תשאיר אותי כאן מאחור 

דברים שרציתי לאמר לך 
סיפרתי אותם אבל רק לעצמי 
ועכשיו שהלכת כל כך בא לי לצעוק 
אבל אין לי בכלל כבר למי 
וגם אין לי מילים לתאר לך 
כמה שקט לי להיות רק אחד 
אם לא איתך אז לבד 

אהובי...