רוב השעות שנשארו/ היו מלאות אהבה/ ברוב הימים שברחו לנו/

הייתה איתי והייתי איתה/ברוב השירים שעטפו את החדר/

הייתי כולי סערה/ ומה שנותר לבסוף מהשבר/ ברוב המקרים נותרה שתיקה/

ברוב הבריחות ופרצי הזעם/ אני זוכר משב רוח קרה/

ברוב הרוחות וסופות הגשם/ בסוף היום חזרה חזרה/

ברוב השירים עוד זוכר את פניה/ נוגעות לא נוגעות/ ודמעה של שתיקה/

ברוב הדמעות השתקפות החדר/ כמו גוזר על חייה למות במיטה/

יש ימים שנשארו/ והם רבים והם שלה/ ויש שעות שמלאות כולן בריח שלה/

ורוב הזמן הייתה נשארת/ וכשלא-הייתה בוכה/ ואם זה כך ואם אחרת/

אני נשאר שלה

Rov Ha'Sha’ot (Most of  The Hours)
Most of the hours that remained
Were filled with love
For most of the days that escaped us
She was with me and I was with her
In most of the songs that filled the room
I was a raging storm
And what is left at the end from the break
For most of the time is the silence

In most of the escapes and bursts of anger
I remember a frigid wind
In most of the winds and storms
At days end she returned
In most of the songs, still remember her face
Touching
Not touching
And a tear of silence
Through most of the tears,
The room’s reflection
As [bad word] her life to end in bed

There are days left
And they are many
And they are hers
And there are hours that are filled entirely with her scent
And most of the time she remained
An when she wasn’t weeping
One way
Or another
I remain hers