המספר שלך מוכר לי, מסתכלת ולא עונה,
למה להעיר את המתים.
שבע שנים רעות, או שאולי שבעים,
למה לשחרר את הכלבים.

אני לא למדתי לשנוא אותך, לבד בערבים,
למה לטפח לי אויבים.
אתה עשית מה שטוב לך, וזה מקסים,
למה לאלף את הסוסים.

אני אהבתי את השיר הזה, אבל היום הוא לא עושה לי כלום.
אני חשבתי שאתה חוזר, אבל היום לא משנה לי כלום.
אני פחדתי ממך, אבל כבר אין מה לפחד,
ואם איבדתי הכל, עכשיו כבר אין מה לאבד.

והבטן כבר לא מתהפכת, וזה נעים,
למה לטלטל את הסירות,
גם אם הייתי מטומטמת לחכות כל החיים,
למה לדבר אל הקירות.

אני אהבתי את השיר הזה...

למה, לא הבנתי אז עד כמה
לא חשבתי שזה ככה
לא ידעתי מה זה פחד