אם רק היית אומרת, מקצה העולם,
הייתי מלקט לך פנינים מן הים,
נושה אותך אל ארץ אחרת אי לו קיים.
אם רק היית אומרת, מסוף המדבר
הייתי מבקש לך מחרוזת ענבר.
אך בשתיקה שלך הערב - אין לי דבר.
ואולי לו הפרת את השקט מעט?
או אולי לו נשארת כאן בחדר לבד?
אולי פשוט אביא לך שושנה?
המסתגרת לשון בגינה -
כמו שאת, קצת לבד, כמו שאת.
אם רק היית אומרת, בתוך המרחב,
הייתי מעמיק אל מכרות הזהב,
הביא לך את אבני הדרך איש מאוהב.
אם רק היית אומרת, מגובה ההר,
הייתי מחבק לך כוכב שיזהר.
אך בשתיקה שלך הערב - אין לי דבר
ואולי לו הפרת את השקט מעט?
או אולי לו נשארת כאן בחדר לבד.
אולי פשוט אביא לך שושנה?
המסתגרת לשון בגינה -
כמו שאת, קצת לבד, כמו שאת.
אם רק היית אומרת מה יש על ליבך
ולמה זה העצב על מה הוא ואיך,
הכל היה נראה אחרת, את לא לבדך.
אם רק היית אומרת, עד סוף המדב—