מפליאה ומאיירת חיי בכל עת
מנשימה את נשמתי
משמיעה את הגיגיי

יש בי אהבה בלי די
ימים כלילות רק רוצה לא להיות
למתנה, המתנה המותנית באהבה
נשמה חשוכה
תן לי אותך ולא רק אם
תן אהבה בלי תנים בלי תנאים

So far
you see the sky
You cry
you don't know why
Its joy, its happiness
The rainbow makes you feel high
So far
you see the sky

אולי אלבש גלימה זוהרת
אגדיל עקביי ארחיב מימדי
גם זה לא ישמיע אותי וודאי
ואם אקפוץ לגובה מעבר לאופק
אולי גם זה לא יזיז להם את הדופק
מה עוד אעשה כדי לעלות
הדרך שלי, לעבוד, לעבוד,
לאבד לאיבוד,
כל שביקשתי לתת הלך לאיבוד
האם אתרסק ואתפזר לאנחות
או כך ביקום אמשיך להיות
ודרך ארוכה מתישה וקסומה
ולאן?
אינני מקבלת אותה
אולי חשבתי קצת יותר מדי
עלי לעשות דרכי
שכחתי קמעה
אני סתם סתם
מהלכת על פני האדמה
לא חזקה בעוצמה
מתבזבזת על עוד קפה בבוקר
או ללכת לסרט
הבריחה מאהבה עצמית גורלית
כ–