לבד, בין המון אנשים, 
שמוחאים לעצמם כפיים, 
זה כנראה מדבק מאחד לשני, 
רוקדים, כולנו קצת אבודים, 
לוגמים עוד טיפה מהיין, 
זה משכיח את הכאבים 

זוכר אחי לוחש לי, 
"תשליך את כל הניסיונות, 
תשליך את כל הכעסים, 
אל המים.. 
תשליך את המלחמות, 
תשליך את כל ההרהורים, 
אל השמיים.. 
תשליך את כל השקרים, 
תשליך אחי, תשליך" 

בצד, קל יותר להציץ, 
על הדברים שדילגו מעלינו, 
מהר אני בורח, 
פתאום זה מפחיד, 
למכונית, אין לי ממש יעדים, 
אני נוסע ברדיו שומע, 
עוד שיר שהלילה מזכיר 

את אחי אומר לי, 
"תשליך את כל הניסיונות, 
תשליך את כל הכעסים, 
אל המים.. 
תשליך את המלחמות, 
תשליך את כל ההרהורים, 
אל השמיים.. 
תשליך את כל השקרים, 
תשליך, אחי תשליך" 

בים, החושך ואני, 
צופים על הגלים, בינתיים, 
השעה כבר אחת ועשרים, 
בוכים.... 

מרחוק אחי צועק לי, 
"תשליך את כל הניסיונו&