סגור לבד עם עצמי ולא יוצא את ביתי
אתמול הייתה עולמי, עזבה והיא לא איתי.
נפשי בוכה ושואלת ואין לי מי שעונה
אתמול פתחתי דלת, היום הכול פתאום שונה.
נפשי תועה וזועקת ואין לי איש לידי
ולמה היא מתחמקת? ואיך אני כאן לבדי?

אה אלוהי עד מתי אהיה לבדי?
אה אלוהי עד מתי אהיה לבדי?

ובלילות ארוכים, חדרי מלא בשתיקה
בין מצעים שזרוקים יושב ליד המיטה.
ובימים בהירים האור לא בא בביתי
החדרים הם סגורים, מהיום שהיא עזבה אותי.
עוד יעברו הימים ושוב אשיר את שיריי
כמי נהר אל ים זורמים,
כמו צל תלך היא אחריי.

אה אלוהי עד מתי אהיה לבדי... 

לרגע את נעלמת בלי מילים
לי מילה לא לחשת
וכך אותי שכחת.

זיכריני כי לילות קסומים קורצים לי
ימים לבנים חולפים לי ואת שם בין ההרים.

ילדונת את עדיין קטנה
עוד יבואו ימים שתשובי אל חיקי
ותאמרי או אהובי